זכויות פנסיוניות בגירושין אלו זכויות שניתן לקחת בחשבון בעת חלוקת המשאבים בין בני הזוג. במרוצת השנים נוטים בית המשפט להכיר יותר ויותר בזכויות אלו כזכויות ברות חלוקה, מתוך הבנה שלבן הזוג יש חלק בצבירת זכויות הפנסיה שצבר בן הזוג השני במהלך החיים המשותפים של השניים. על מנת לנהל הליך גירושין במסגרתו יאוזנו הזכויות הפנסיוניות, יש להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי ומנוסה, המכיר את התחום מקרוב, ויודע כיצד לנהל את ההליך עד לפרטי הפרטים. עורך דין רן רייכמן בעל ניסיון רב בתחום זכויות פנסיוניות בגירושין, וישמח להעניק לכם את השירות המקצועי ביותר.
נכסי העתודה הכלכלית
זכויות פנסיוניות בגירושין נכללים במסגרת נכסי העתודה הכלכלית, הנקראים גם "נכסי קריירה".
ניתן לראות התפתחות והתרחבות במסגרת החלת הלכת השיתוף המחיל את עצמו על חסכונות וקופות גמל- "נכסי העתודה הכלכלית". בעידן המודרני אחד מרכיבי הרכוש החשובים ביותר, אשר החליף את הנכסים החשובים הקלאסיים של נדל"ן ומקרקעין, מקצוע- יכולת השתכרות וזה בעצם "הרכוש החדש"- המקצוע וכל מה שנלווה אליו מבחינת הזכויות הכלכליות- קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחים למיניהם, יכולת השתכרות וכו'. בכתיבה המחקרית ובפיתוח תיאוריות קנייניות ניתן לראות את פיתוח החשיבה הזו בצורה ברורה. מדובר ברכיבים כלכליים שבהתחלה לא היו חלק מהרכוש הזוגי המשותף שחל עליו הלכת השיתוף, אך במסגרת פסקי הדין רון ולידאי הורחבה ההלכה.
הון אנושי
יש לנו גם את כל הרכוש ה"עוד יותר חדש" של ההון האנושי שאפילו לא מגולם בזכויות קונקרטיות, כמו קרנות פנסיה למשל, אלא המוניטין האישי ומה שמכונה "נכסי קריירה" ואליו מתייחס בע"מ 4623/04 פלוני. אלו דברים שעוד לא קיימים, הם הרבה יותר ספקולטיביים ולכן יותר קשה להתייחס אליהם כאל נכס. למשל, הכנסות של גבר שהתגרש והוא צפוי לקבל אותן בגיל 60 (כל הזכויות הפנסיוניות וכו' מהעבודה), האם הוא צריך לחלוק אותן עם האישה למרות שלא הרוויח אותן במאמץ משותף איתה או לפחות כשהוא נשוי לה? הרי אין לו כרגע את הסכום הזה ביד, הוא יקבל אותו רק בעתיד הרחוק. זה התחום בו עוסק נושא זכויות פנסיוניות בגירושין. כאן אנחנו נכנסים לכל מיני מו"מ ומשום שאין לו את הסכום הזה כרגע לתת, קרוב לוודאי שיוותר על הזכות שלו בדירה המשותפת או על נכסים נזילים שכן קיימים כרגע ובכך בעצם ימלא אחר ההוראה הזו של לשלם לה את כל מה שצפוי להיות לו, שיקבל, בעתיד, מה שיגלם את החלק שלה על בסיס אותם חיים משותפים ביחד.
דוגמא לדיון בזכויות פנסיוניות ניתן לראות בבג"צ 4178/04 פלוני נגד בית הדין הרבני לערעורים. במסגרת התיק העותרת והמשיב 4 הינם בני זוג גרושים. בית הדין הרבני האזורי קבע כי העותרת אינה זכאית לזכויות פנסיוניות בגירושין שצבר המשיב במהלך חייו עימה טרם נישואיהם. עוד נפסק כי על אף שהמשיב צבר זכויות פנסיה בעבודתו במהלך חיי הנישואין, זכאית העותרת למחצית מהזכויות שנצברו במשך חמש שנים בלבד מתוך ארבע עשרה שנות נישואיהם. על פסיקות אלו של בית המשפט ערערה העותרת.
זכויות פנסיוניות בגירושין – לא בכל מחיר
בבע"מ 7272/10 פלונית נ' פלוני ניתן לראות דוגמא נוספת בה דנו בזכויות פנסיוניות בגירושין: מדובר במעין "הרצחת וגם ירשת", במסגרתו מבקש הבעל שיתוף בזכויות הפנסיה של האישה, לאחר שניסה לרצוח אותה. השופטת ברק-ארז נתנה פסק דין מקיף במסגרתו היא מסבירה את הרציונל להתחשבות במרכיב של האלימות תחת סעיף 8(2) ולשלול, לפחות חלק, לצד האלים, חלק מן הרכוש. אותה האלימות, עולה לדבריה של ברק-ארז, כדי שלילת האנושיות. הבעל ניסה למעשה ליטול את חייה של אשתו, שהיה למעשה מאיין את אותן זכויות הפנסיה העתידיות, ובכך הוא כרת את אותו הדבר שעליו הוא כעת הוא תובע ובכך הוא הכשיל את תביעתו. מה יקרה במצבים בהם האלימות הינה מתמדת, יום-יומית, אך שאינה מהווה ניסיון לרצח? ככל הנראה מדובר ב'שלילת אנושיות', אך לא ברור האם היא עומדת ברף הגבוה שהציבה ברק-ארז במסגרת הדוקטרינה- "ככל שעמדה זו תתקבל, היא תהיה שמורה למקרים קיצוניים יחסית, שבהם ראוי יהיה לומר כי בן הזוג התוקף איין למעשה את אנושיותו של זולתו". לפי השופט מלצר, יכול להיות שגדר האפשרות של הבאה בחשבון של רכיב האלימות הוא לא רק במקרים קיצוניים כמו בניסיון לרצח. הוא מדבר על מקרים של פגיעה באוטונומיה, על שלילת אפשרות של הפעולה העצמאית אך לא בהכרח לרמה של ניסיון לאיין לחלוטין.
פסק דין מרכזי הדן ב"הון האנושי", בו נכללות בין היתר זכויות פנסיוניות בגירושין הוא בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית. מדובר בזוג שהיה נשוי 28 שנים עם חמישה ילדים ועם מערכת חלוקת תפקידים מאוד מקובלת: האישה עבדה מחוץ לבית כיועצת חינוכית אך השכר שלה היה השכר הממוצע במשק, הבעל היה רו"ח עצמאי שפיתח לאורך כל שנות הנישואין שהרוויח כל שנה קרוב למיליון ₪. והיה להם רכוש. השופט ריבלין אומר שמוניטין אישי צריך להיות חלק מהנכס, הוא אומר שאותו נכס השתכרות מוגברת והמוניטין האישי הוא תוצאה של הזמן המשפחתי ושל ניצול משאבי זמן של המשפחה והוא נוצר ע"י שני האנשים ולכן צריך לחלק לשניים.
פסק דין זה אינו אופייני לריבלין והוא אפילו מעט פיוטי. אחד המשפטים המרכזיים מתייחס למשפחה וקובע כי- "הזמן המשפחתי הוא אחד, והוא נוצר בשניים". משפט זה מבטא גם את הרעיון שהזמן האחד הזה הוא בעל השלכות נפרדות על כל אחד מהשניים המרכיבים אותו- יש כאן מחירים ויש כאן עלויות. התועלות הכלכליות של ההון האנושי מתבטא בעיקר בצד שלקח את ההון האמור החוצה ופיתח אותו בתצורה של יכולת השתכרות מוגברת, מוניטין אישי טוב וכד'. פסק דין זה מהווה תקדים מחייב והשפיע רבות על אופן חלוקת הרכוש במסגרת הגירושין בישראל.
פסק דין נוסף העוסק בזכויות פנסיוניות בגירושין הוא בג"צ 1000/92 בבלי נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים, שם באי הכוח של מר בבלי אמרו כי החלוקה הרכושית צריכה להתחלק לפי משטר הפרדה רכושית (מה ששלי שלי ומה ששלך שלך), ולפיכך התוצאה שהייתה בבית הדין הרבני הייתה צודקת ושוויונית לחלוטין. במקרה זה מדובר בשוויון פורמלי ולא מהותי, שכן מר בבלי צבר זכויות פנסיוניות עתירות (טייס עם ותק של 30 שנים באל על) ומעבר לכך, רכוש בני הזוג שדובר עליו בפסק הדין רשום בחלקו הגדול על שם הבעל בלבד והתזה שהם הציגו היא שהדין והמשטר הרכושי בבית הדין הרבני הוא ניטרלי ולא מבחין בין איש לאישה ולכן הוא עולה בקנה אחד עם חוק שיווי זכויות האישה.
מעוניינים במידע נוסף על זכויות פנסיוניות בגירושין? פנו לעו"ד רן רייכמן
נושא הזכויות הפנסיוניות זהו נושא לא פשוט, שמתפתח עם השנים לאור חידושי הפסיקה. על מנת לקבל את הייעוץ הנכון בנותר עבורך כדאי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בחידושים האחרונים, על מנת שידע לתת לך את הליווי המשפטי הטוב ביותר עבורך. אמנם מדובר בנושא מורכב, אך עם עו"ד מנוסה ומקצועי הכל הופך להיות פשוט בהרבה. התקשרו עוד היום: 072-3955001
