ירושה על פי דין – דוגמאות, טבלאות ופתרונות למצבים מורכבים

מהי ירושה על פי דין ומתי היא חלה? – ההסבר שמניח את הבסיס הנכון

כאשר אדם נפטר ללא צוואה, או כאשר צוואתו אינה תקפה, חלקית או שנפסלה, נכנס לפעולה מנגנון ירושה על פי דין. זהו המסלול שנקבע בחוק הירושה ומטרתו להסדיר מי הם היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם, בהתאם לקרבת המשפחה ולמערכת היחסים המשפחתית כפי שהיא מוגדרת בחוק.

המשמעות היא שהחוק "מחליט" כיצד יחולק העיזבון, גם אם החלוקה בפועל אינה משקפת בהכרח את רצון המנוח. בחלק גדול מהמקרים, הדין מעניק משקל משמעותי לקרבת דם מצד אחד — ולבן/בת הזוג מצד שני — אך אינו מתחשב במצבים רגשיים, משפחתיים או כלכליים ייחודיים שהיו בין הצדדים.

מתי חל הדין?

1. כשאין צוואה כלל.
2. כשיש צוואה, אך היא מתייחסת רק לחלק מהנכסים (צוואה חלקית).
3. כשצוואה נפסלה עקב פגם צורני, זיוף או השפעה בלתי הוגנת.
4. כאשר יש מספר גרסאות של צוואה סותרות.
5. כאשר לא ניתן למצוא את הצוואה, או כאשר הצוואה הושמדה.

למה כל כך חשוב להבין את הדין?

משום שהחוק קובע מסלול חלוקה אחיד — והוא אינו תמיד תואם את מה שהמנוח באמת רצה.
למשל:

1. בן זוג פרוד עדיין עשוי להיות יורש.
2. ילד שלא היה בקשר עם ההורה במשך שנים עדיין יורש.
3. ידועה בציבור עשויה לרשת חלק מהעיזבון, אך רק אם מוכיחים חיי שיתוף.
4. במשפחה מורכבת, החלוקה עלולה להיות מפתיעה מאוד — ולעיתים גם לא הוגנת.

הבנת המנגנון חשובה לכל מי שמתמודד עם מקרה ירושה ללא צוואה, וגם לכל מי שחי במשפחה מורכבת ורוצה לתכנן את העתיד בצורה ברורה יותר.

 

סדר היורשים בחוק – פירוק מלא של הפרנטלות + דוגמאות מספריות ברורות

אחד המרכיבים המרכזיים של ירושה על פי דין הוא סדר היורשים — כלומר, מי קודם למי בזכות לקבל חלק בעיזבון. החוק מחלק את המשפחה לשלוש "פרנטלות" (דרגות קרבה), ולכל קבוצה יש עדיפות ברורה. רק אם אין יורשים בקבוצה הראשונה עוברים לקבוצה השנייה — וכן הלאה.

הפרנטלות בחוק הירושה

פרנטלה ראשונה – צאצאים
ילדים ונכדים — הם הזכאים הראשונים לרשת.
אם ילד נפטר לפני המנוח, חלקו עובר אל ילדיו (נכדי המנוח).

פרנטלה שנייה – הורים וצאצאיהם
אם למנוח לא היו ילדים, עוברים להורים, אחים ואחיינים.

פרנטלה שלישית – הורי הורים וצאצאיהם
סבים, דודים ובני דודים — רק אם אין כלל יורשים בשתי הפרנטלות הראשונות.

אם לא נמצאו יורשים כלל
העיזבון עובר למדינה.

מעמד בן/בת הזוג בסדר היורשים

בן או בת הזוג אינם חלק מהפרנטלות, אך זכאים תמיד לחלק מהעיזבון — ולפי החוק, לעיתים מדובר בחלק משמעותי מאוד.
החלק שלהם משתנה בהתאם לשאלה האם יש ילדים, הורים, אחים או סבים.

דוגמאות שמבהירות את החוק בצורה חדה

דוגמה 1:
המנוח הותיר אחריו בן זוג + 2 ילדים
החלוקה:

1. בן/בת הזוג יורש חלק מהעיזבון + מטלטלי הבית.
2. הילדים מתחלקים בשווה ביתרה.

דוגמה 2:
המנוח הותיר בן זוג אך אין ילדים – יש הורים בחיים
החלוקה:

1. בן/בת הזוג יורש חלק גדול יותר.
2. ההורים מתחלקים ביתרת העיזבון.

דוגמה 3:
המנוח הותיר הורה יחיד ו־3 אחים
החלוקה:

1. ההורה יורש מחצית.
2. מחצית השנייה מתחלקת בין שלושת האחים.

למה חשוב להבין את מודל הפרנטלות?

כי מודל זה משפיע על כל שלב בתהליך:
מי זכאי להגיש בקשה לצו ירושה, מי צריך לחתום על הודעות ליורשים, מי רשאי להסתלק, ומי יילקח בחשבון בעת חלוקת נכסי העיזבון — במיוחד בנכסים שאינם ניתנים לחלוקה כמו דירה או עסק משפחתי.

 

מעמד בן/בת הזוג בירושה על פי דין – המצבים שהמשפחה הישראלית כמעט לא מכירה

תפקידו של בן או בת הזוג בחלוקת העיזבון הוא אחד הנושאים הקריטיים בדיני ירושה, ולעיתים גם אחד המקורות המרכזיים למחלוקת במשפחה. החוק מעניק לבן הזוג זכויות משמעותיות — אך הזכויות אינן מוחלטות, והן משתנות בהתאם למבנה המשפחתי.

בן/בת זוג עם ילדים משותפים

כאשר למנוח יש ילדים, בן הזוג זכאי לחלק מהעיזבון, ולרוב גם לרוב המטלטלין שבבית:

1. רהיטים
2. כלי בית
3. חפצים לשימוש יומיומי

הילדים מתחלקים בשווה ביתרת העיזבון. גם אם היחסים בין בן הזוג לילדים היו מורכבים, החוק אינו מביא זאת בחשבון.

בן/בת זוג ללא ילדים – אך יש הורים או אחים

במקרה כזה, בן הזוג יורש חלק גדול יותר מאשר במצב שבו יש ילדים. הורים או אחים של המנוח יורשים את היתרה.
זה מצב שמפתיע משפחות רבות, משום שהן מניחות שבן הזוג "מקבל הכול" — אך בפועל, לא תמיד זה המצב.

בן זוג פרוד

אחת הסוגיות הבעייתיות ביותר בדין: אם בני הזוג עדיין נשואים רשמית, בן הזוג נחשב כיורש, גם אם בפועל חיו בנפרד שנים רבות.
רק הוכחה ברורה לניתוק מוחלט וכוונה לסיום הקשר יכולה לשנות את התמונה — וגם זה מצריך הליך משפטי.

מה עם ידועים בציבור?

ידועה בציבור יכולה להיחשב כיורשת לכל דבר ועניין — אך רק אם מוכיחים חיי שיתוף אמיתיים:

1. מגורים משותפים
2. ניהול משק בית אחד
3. נוכחות הדדית בחיים היומיומיים

היעדר ראיות מספקות הוא אחד הגורמים המרכזיים לדחיית תביעה של ידועים בציבור.

למה חשוב להבין את מעמד בן הזוג?

מפני שבן הזוג נמצא בעמדת זכות "היברידית": הוא אינו חלק מהפרנטלות, אבל החוק מגן עליו באופן משמעותי.
הבנה של המנגנון חשובה במיוחד במשפחות עם ילדים מנישואים קודמים או במשפחות שבהן יש מערכת יחסים מורכבת בין בן הזוג לילדי המנוח.

משפחות מורכבות – ילדים מנישואים קודמים, ידועים בציבור ופרודים – תרחישים אמיתיים שהחוק מתמודד איתם

בעידן שבו מבנה המשפחה המודרני מגוון יותר מאי פעם, ירושה על פי דין הופכת למורכבת הרבה מעבר לחלוקה "סטנדרטית". כאן נמצאים רוב המוקשים המשפטיים — ולעיתים גם הניצוץ שמוביל לסכסוך משפחתי.

ילדים מנישואים קודמים

כאשר למנוח יש ילדים ממערכות יחסים שונות, הדין מחלק את העיזבון בין כל הילדים בשווה — ללא הבחנה בין האם גדלו עם המנוח או לא.
חשוב להבין:

1. ילד שלא היה בקשר עם אביו במשך שנים — עדיין יורש.
2. ילד ממערכת יחסים מוקדמת אינו "מועדף" או "מקופח" על פי החוק.

זה אחד המקורות המרכזיים לסכסוכים, בייחוד כשהילדים מכירים לראשונה רק סביב העיזבון.

ידועים בציבור – הוכחת הזוגיות היא המפתח

ידועה בציבור עשויה לקבל זכויות דומות לאשתו של המנוח — אך רק אם ניתן להראות:

1. מגורים משותפים לאורך זמן
2. איחוד משקי בית
3. קשר זוגי מוכח ולא ארעי

ללא ראיות, בן משפחה אחר עשוי להתנגד בטענה שהקשר לא היה זוגי — ופתאום נוצרת מחלוקת שמועברת לבית המשפט.

בני זוג פרודים או בתהליך גירושין

ישנם מקרים רבים שבהם הליך הגירושין לא הושלם, או שהצדדים חיים בנפרד שנים רבות אך ללא הפרדה רשמית.
במצבים כאלה:

1. בן הזוג עדיין יורש
2. גם אם לא התגורר עם המנוח בשנים האחרונות
3. גם אם היה קשר זוגי חדש בחיי המנוח

זהו תרחיש הטעון ביותר בדיני ירושה — ולעיתים הוא מחייב בירור משפטי מעמיק.

ילד שנפטר לפני המנוח

אם אחד הילדים נפטר לפני ההורה, החוק "מעביר" את חלקו לילדיו שלו (נכדי המנוח).
כך יכול להיווצר מצב שבו נכד יורש חלק משמעותי, גם אם בקושי הכיר את הסבא.

משפחות חד־הוריות או ללא קשרים משפחתיים

במצבים בהם אין קשר עם ההורים או האחים — החוק עדיין מחלק להם חלק, אלא אם קיימת צוואה המורה אחרת.

 

למה החלק הזה חשוב כל כך?

משום שעבור משפחות רבות, הדין אינו מייצג את מה שהמנוח היה רוצה.
הבנת המצבים המורכבים מאפשרת:

1. להיערך מראש
2. להימנע ממחלוקות
3. לדעת מה צפוי בשלב הגשת בקשה לצו ירושה
4. ולהבין האם כדאי לערוך צוואה שמתקנת את מה שהדין אינו יודע "לפתור"

 

ירושה על פי דין ונכסים ספציפיים – דירה, עסק משפחתי, ביטוחים, פנסיות ונכסים בחו"ל

אחד האתגרים המעשיים הגדולים ביותר ביישום של ירושה על פי דין הוא חלוקת נכסים שאינם "כסף נזיל". החוק אמנם קובע מי היורשים ומה חלקם, אך אינו יכול לפתור לבד מצבים מורכבים כמו דירה אחת, עסק המנוהל על ידי אחד הילדים, או כספים בחו"ל. כאן נדרש שילוב של משפט, פרקטיקה ולעיתים גם מו"מ בין יורשים.

חלוקת דירה אחת בין יורשים

כאשר יש דירה יחידה בעיזבון, נוצרת בעיה יסודית: אי אפשר "לחתוך" דירה לחלקים.

לפי הדין:

1. כל הילדים יורשים ביחד את הדירה.
2. בן הזוג עשוי להיות זכאי לחלק נוסף מהדירה או לשימוש בנכס, תלוי בנסיבות.

מה עושים בפועל?

1. מוכרים את הדירה ומחלקים את התמורה.
2. אחד היורשים "קונה" את חלקם של האחרים.
3. עורכים הסכם חלוקה פנימי שמסדיר שימוש, השכרה או רישום.

דוגמה מציאותית:
שלושה אחים יורשים דירה ששווה 1.8 מיליון ש״ח.
אחד מהם גר בה שנים ועל כן מתנגד למכירה — אבל חוקית, אין לו זכות וטו.
במקרים כאלה בית המשפט יכול לכפות פירוק שיתוף.

עסק משפחתי

עסק הוא נכס מורכב יותר מדירה:

1. יש נכסים, התחייבויות, הכנסות, עובדים.
2. לא כל יורש יכול או רוצה לנהל את העסק.
3. דירקטוריון או שותפים יכולים להקשות על חלוקה.

בפועל, בתי המשפט מעדיפים:

1. הערכת שווי מקצועית של העסק
2. קביעת מנגנון "רכישת חלקים" בין היורשים
3. שמירה על המשכיות העסק אם ניתן

גם כאן, ירושה על פי דין אינה מספיקה ליצירת פתרון — חייבים הסכם חלוקה או הוראות מפורטות בצוואה (כשיש אחת).

ביטוחי חיים ופנסיות — לא תמיד חלק מהעיזבון

הרבה משפחות מופתעות לגלות ש:

1. סכום שמופיע בפוליסה עבור "מוטבים" אינו עובר לפי דין הירושה, אלא ישירות למוטב.
2. כספי פנסיה והשתלמות עשויים לעבור לפי תקנון הקרן ולא לפי חוק הירושה.

משמעות:
יורש "לפי דין" לא בהכרח מקבל את הכספים הללו — גם אם היחסים המשפחתיים היו קרובים.

נכסים בחו"ל

כאן מתווספת שכבה נוספת:

1. כל מדינה מפעילה דין ירושה שונה.
2. יש נכסים שאי אפשר להעביר בלי עמידה בחוקי אותה מדינה.
3. לעיתים נדרש מינוי מנהל עיזבון ישראלי + מנהל עיזבון במדינה זרה.
4. מסים שונים (כמו מס ירושה במדינות מסוימות) עלולים להשפיע על היקף העיזבון.

תובנה:
במקרים בינלאומיים, כמעט תמיד יש צורך בניתוח מקצועי, ואין להניח שהדין הישראלי לבדו יפתור את המצב.

טעויות נפוצות בהבנת הדין – ואיך הן מובילות לסכסוכים משפחתיים קשים

דיני ירושה נראים לעיתים פשוטים — "החוק קובע מי מקבל מה" — אך בפועל, חוסר היכרות עם הכללים מוביל לטעויות שגורמות לעיכובים, חוסר שוויון, ולעיתים לסכסוכים משפחתיים שמגיעים לבית המשפט ונמשכים שנים.

טעות 1: הנחה שבן הזוג יורש הכול

זהו אחד המיתוסים הנפוצים בישראל.
בפועל, ברוב המקרים בן הזוג אינו יורש את כל העיזבון, במיוחד כאשר יש ילדים או הורים בחיים.

הפתעה זו גורמת למתחים בתוך המשפחה — לפעמים כבר בימים הראשונים לאחר הפטירה.

טעות 2: התעלמות מילדים מנישואים קודמים

במשפחות משולבות, יש נטייה לחשוב שהחלוקה תתבצע "לפי המשפחה שבה חי המנוח בפועל".
אך הדין אינו מבדיל בין ילדים — כל הילדים יורשים באופן שווה.

טעות זו מובילה למקרים שבהם ילד שלא היה בקשר שנים מופיע לפתע ותובע את חלקו.

טעות 3: אי־הבנה של זכויות ידועה בציבור

משפחות רבות אינן מודעות לכך שידועה בציבור יכולה לרשת, גם בלי נישואים, כל עוד ניתן להוכיח קשר זוגי ושיתוף.
חוסר ההבנה יוצר התנגדויות שמובילות לבית המשפט לעתים קרובות.

טעות 4: הסתמכות על "היגיון בריא" במקום על החוק

אנשים נוטים להניח שהחלוקה תהיה "הוגנת" לפי ההתנהלות בחיים.
החוק, לעומת זאת, אינו מביא בחשבון:

1. תרומה של ילד אחד לטיפול בהורה
2. מצב משפחתי מורכב
3. משק בית משותף עם בן זוג חדש
4. הסכמות בעל פה במשפחה

טעות 5: חלוקה עצמאית לפני קבלת צו ירושה

חלוקת כספים בלי צו ירושה, גם אם נעשית בהסכמה, עלולה להיות בעייתית:

1. היא אינה מוכרת משפטית
2. היא עלולה ליצור טענות של "גניבה" או העדפה
3. אין דרך להסדיר את החלוקה מול בנקים וגורמים רשמיים

טעות 6: זלזול במסמכים "קטנים"

פרטים כמו כתובת לא מעודכנת, שם משפחה שונה, או חסר של מסמך זיהוי — גורמים באופן שגרתי לעיכוב של חודשים בהליך.

טעות 7: הימנעות מהסכמי חלוקה

החוק נותן מסגרת — אך לא מכתיב כיצד לנהל נכסים.
הימנעות מעריכת הסכם חלוקה בין יורשים מובילה לעיתים:

1. לפירוק שיתוף כפוי
2. לעיכוב במכירת נכסים
3. לקשיים בניהול כספים משותפים

 

למה החלק הזה קריטי?

משום שטעויות קטנות בהבנת הדין גורמות לרוב הסכסוכים הגדולים.
הצגת הטעויות מאפשרת לקוראים להבין מה חשוב לבדוק מראש — וגם מבהירה את החשיבות של ליווי מקצועי בתהליכים רגישים.

 

ירושה על פי דין בפועל – איך מגישים בקשה לצו ירושה ומה עושים לאחר קבלתו

גם כאשר ברור מי היורשים ומה חלקם, אין אפשרות לממש זכויות בעיזבון בלי הליך רשמי. ירושה על פי דין מחייבת הוצאת צו ירושה, שהוא מסמך משפטי שבו המדינה מאשרת מי היורשים החוקיים. ללא הצו, הבנקים, חברות הביטוח, קרנות הפנסיה ורשם המקרקעין לא ישחררו נכסים.

שלב 1: הגשת בקשה לצו ירושה

את הבקשה מגישים לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני (במקרים מסוימים). הבקשה כוללת:

1. טופס מלא ומדויק
2. העתקי תעודות זהות של היורשים
3. תעודת פטירה
4. הודעה רשמית לכל היורשים
5. תצהירי הסתלקות, אם יש יורשים שמוותרים

דיוק בפרטים חשוב במיוחד, שכן טעויות קטנות — כמו שם חסר, כתובת לא מעודכנת או אי־התאמה בין מסמכים — עלולות לעכב את ההליך במשך שבועות ואף חודשים.

שלב 2: פרסום להתנגדויות

לאחר אישור הבקשה, מתבצע פרסום ברשומות ובעיתון יומי. כל אדם הטוען לזכות על העיזבון יכול להגיש התנגדות בתוך 14 ימים.
כאן עשויות לצוץ מחלוקות:

1. טענות למעמד של ידועה בציבור
2. ילדים שנולדו מחוץ לנישואים
3. טענות לזיוף מסמכים או הסתרת יורש

במקרה של התנגדות — ההליך מועבר לבית המשפט לענייני משפחה.

שלב 3: בדיקת האפוטרופוס הכללי ומתן צו

בהיעדר התנגדויות ובהינתן שכל המסמכים תקינים, האפוטרופוס הכללי מאשר את הבקשה והרשם נותן צו ירושה חתום.
הצו נשלח בדוא"ל ונגיש גם במערכת המקוונת של רשם הירושה.

מה קורה לאחר קבלת הצו?

כאן מתחיל החלק המעשי:

1. שחרור חשבונות בנק והעברת כספים
2. פנייה לטאבו לצורך העברת זכויות בדירה
3. פנייה לקופות פנסיה ולחברות ביטוח
4. ניהול כספים משותפים עד לחלוקה
5. עריכת הסכם חלוקה בין יורשים, במידת הצורך

במשפחות שבהן היחסים רגועים, שלבים אלו מתבצעים בצורה חלקה. במשפחות מורכבות — זהו לעיתים השלב הרגיש ביותר.

מתי כדאי לחרוג מהדין באמצעות צוואה? – מצבים שבהם הדין אינו משקף את מה שהמנוח באמת רצה

ירושה על פי דין משמשת כברירת המחדל של החוק, אך אינה תמיד משרתת את הערכים, מערכות היחסים או השיקולים שהיו למנוח בחייו. אנשי מקצוע רבים — שופטים, עורכי דין ומנהלי עיזבונות — מדגישים שהדין נותן פתרון טכני בלבד, לא אישי.

להלן המצבים שבהם כתיבת צוואה מומלצת ואף חיונית:

משפחות מורכבות או משולבות

כאשר יש ילדים מנישואים קודמים, בן זוג חדש, או מערכת יחסים מורכבת בין ילדים לבין בן הזוג שנותר בחיים — הדין עלול ליצור תוצאה שמנוגדת לרצון המשפחתי בפועל.

למשל:
אדם שהתגרש לפני שנים אך לא נפרד רשמית — בן הזוג לשעבר יורש אותו לפי הדין.

כאשר רוצים להגן על ילד מסוים

ילד עם צרכים מיוחדים, ילד שטיפל בהורה באופן משמעותי, או ילד הזקוק להגנה כלכלית — הדין אינו לוקח זאת בחשבון. צוואה מאפשרת חלוקה מותאמת.

כאשר רוצים למנוע סכסוכים עתידיים

הדין יוצר חלוקה אוטומטית. צוואה מאפשרת לקבוע מנגנון ברור:

1. מי יקבל מה
2. איך יחולקו נכסים שאינם ניתנים לחלוקה
3. מי ינהל את העיזבון

צוואה טובה מונעת מראש התדיינויות, התנגדויות ותחושות של קיפוח.

כאשר יש נכסים בחו"ל או עסק משפחתי

יהיה קשה מאוד ליישם את הדין בלי הוראות ברורות. צוואה המתייחסת לנכסים אלו חוסכת חודשים של בירוקרטיה ובתי משפט.

 

רוצים לנהל את הירושה בצורה חכמה, בטוחה ומותאמת אישית?

ניהול ירושה על פי דין, במיוחד במצבים מורכבים, דורש ידע משפטי רחב והבנה עמוקה של דיני המשפחה.
עו״ד רן רייכמן הוא אחד מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום דיני המשפחה, הירושה והעיזבונות — עם ניסיון של למעלה מ־25 שנה, הובלת תיקים תקדימיים וליווי אלפי משפחות בתהליכים רגישים.

משרדו מעניק ללקוחותיו:

1. טיפול מקצועי בהוצאת צווי ירושה וצווי קיום צוואה
2. ניהול עיזבונות מורכבים, בארץ ובחו״ל
3. התמודדות עם התנגדויות, חשד לזיוף והשפעה בלתי הוגנת
4. פירוק סכסוכי ירושה מורכבים והובלת תיקים בעל ערך כספי גבוה
5. ליווי אישי, דיסקרטי ורגיש — מתוך הבנה שמאחורי כל תיק עומד סיפור חיים שלם

זקוקים להכוונה? רוצים להימנע מטעויות?

אנחנו כאן כדי לעשות סדר, להגן על הזכויות שלכם וללוות אתכם עד לקבלת התוצאה ההוגנת והמיטבית ביותר.
צרו קשר כבר היום לקבלת ייעוץ אישי ומקצועי מעו״ד רן רייכמן — ולהתחיל את התהליך בצורה בטוחה וברורה.

 

ירושה על פי דין – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהי ירושה על פי דין וכיצד נקבעים היורשים?
   ירושה על פי דין היא חלוקת העיזבון לפי חוק הירושה, כאשר אדם נפטר ללא צוואה או כשהצוואה אינה תקפה. היורשים נקבעים לפי סדר העדיפויות בחוק, בעיקר על פי קרבה משפחתית וסטטוס זוגי.
2. מי נמצא בראש סדר היורשים על פי חוק?
   הצאצאים – ילדים ונכדים – הם היורשים הראשונים. אם ילד נפטר לפני המנוח, חלקו עובר לילדיו. רק אם אין צאצאים עוברים להורים, אחים וסבים.
3. האם בן או בת הזוג תמיד יורשים חלק מהעיזבון?
   כן. בן או בת הזוג יורשים בכל מקרה, אך חלקם משתנה בהתאם לקיומם של ילדים, הורים או אחים. לעיתים קרובות הם זכאים גם למטלטלין שבבית המגורים.
4. מי נחשב לידועה בציבור לצורך ירושה?
   ידועה בציבור יכולה להיות יורשת אם מוכח שהתקיים קשר זוגי, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף. ללא ראיות מתאימות, מעמדה עשוי להידחות.
5. מה קורה כשיש ילדים מנישואים קודמים?
   כל הילדים יורשים באופן שווה, גם אם אינם מאותה מערכת יחסים. החוק אינו מבדיל בין ילדים ביולוגיים מנישואים שונים.
6. האם יש הבדל בין ילדים ביולוגיים לילדים מאומצים?
   לא. ילדים מאומצים יורשים כמו ילד ביולוגי לכל דבר ועניין, ואין הבדל בזכויותיהם לפי הדין.
7. האם נכדים יורשים באופן ישיר?
   נכדים יורשים רק כאשר ילד ההורה שנפטר לפניהם אינו בחיים. במצב כזה הם מקבלים את החלק שהיה אמור לעבור להורה שנפטר.
8. מה קורה אם אין כלל יורשים?
   אם לא קיימים יורשים באף אחת מהקבוצות שעל פי החוק, העיזבון עובר למדינה. זהו מצב נדיר אך האפשרות קיימת בחוק.
9. האם ניתן לוותר על חלק בירושה?
   כן. יורש יכול להסתלק מהירושה באמצעות תצהיר הסתלקות חתום כנדרש. הוא יכול לוותר לטובת יורש אחר או באופן כללי.
10. האם אפשר לחלק את העיזבון איך שרוצים למרות הדין?
    לא לפני קבלת צו ירושה. לאחר מכן, היורשים יכולים לערוך הסכם חלוקה פנימי ולחלק את העיזבון באופן שונה מהקבוע בחוק, כל עוד יש הסכמה מלאה.
11. האם ביטוח חיים ופנסיה מתחלקים לפי דין הירושה?
    לא תמיד. כספים של פוליסות המיועדים ל"מוטבים" עוברים ישירות אליהם ואינם חלק מהעיזבון, אלא אם צוין אחרת במסמכים.
12. האם בן זוג פרוד עדיין יורש?
    כן, אם לא התגרשו רשמית. גם פרידה ארוכת שנים אינה שוללת זכויות ירושה, אלא אם נקבע אחרת בפסק דין או בצוואה.
13. מה קורה עם דירה שנמצאת בבעלות המנוח?
    הדירה עוברת לבעלות כל היורשים לפי חלקם. לעיתים נדרש פירוק שיתוף, מכירה, או הסכם חלוקה כדי לנהל נכס שאינו ניתן לחלוקה פיזית.
14. האם חייבים להוציא צו ירושה כדי לממש זכויות?
    כן. בלי צו ירושה לא ניתן לפנות לבנקים, לרשם המקרקעין, לקרנות הפנסיה או לחברות הביטוח. זהו מסמך יסוד שמאפשר לממש את חלוקת העיזבון.
15. האם ניתן לערער על סדר היורשים שנקבע בחוק?
    לא ניתן לשנותו, אך ניתן לפנות לבית המשפט אם עולה טענה בדבר מעמד יורש, קשר זוגי, או כאשר יש מחלוקת על זכותו של אדם להיחשב כיורש.