חוסר אחידות בפסיקות מזונות בין בתי משפט ושופטים

חוסר אחידות בפסיקות מזונות בין בתי משפט ושופטים – באתר גלובס פורסמה לאחרונה כתבה מעניינת העוסקת בפערים הגדולים הקיימים בין בתי המשפט בפסיקות מזונות. בבדיקה שביצע האתר בשיתוף משפטנים מאתר 'תקדין', מתבררים פערים לא קטנים בין סכומי מזונות ילדים הנפסקים בבתי משפט שונים. לעתים, סכומים אלו מגיעים לאלפי שקלים בכל חודש. בבדיקה נמצא בין היתר, שהשופטים בבית המשפט למשפחה בכפר סבא הם ה'נדיבים' יותר ופוסקים 4,241 ש"ח בממוצע לתיק. לעומת זאת בחדרה, שיעור המזונות הממוצע הוא 2,562 ש"ח לתיק.

עו
עו"ד משפחה רן רייכמן – על השוני בפסיקה בנושא מזונות

כפי שניתן להבין מהכתבה והן מהפרקטיקה, התייחסות בתי המשפט לסוגיית המזונות איננה אחידה, לא בין בתי המשפט במחוזות השונים, ואף לא בין שופטים שונים באותו מחוז. כל שופט מביא את תפיסת עולמו שלו, אורחות חייו וכן את הערכים אותם הוא מבקש לקדם בפסיקותיו.

ההלכה הישנה מקדמת דנא, מעמידה כיום את דמי המזונות הבסיסיים על סך של 1,350 ש"ח, כאשר סכום זה אינו כולל את רכיב המדור, אחזקת המדור ורכיב החינוך. ואולם, המציאות מלמדת אותנו כי עלות גידול ילד בישראל עולה לאין שיעור מהסכום ההיסטורי שנקבע ומוערך כיום בסך של 1,350 ש"ח.

מזונות ילדים, בניגוד למזונות אישה, אינם אמורים להיפסק על פי הכלל "עולה עמו ואינה יורדת" כפי שנקבעים מזונות אישה, היינו בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה האישה. הפרמטרים שבית המשפט פוסק לפיהם בנוגע למזונות ילדים הם פרמטרים קבועים העומדים בפסיקה עשרות שנים. התוצאה היא שילדים אשר נהנים מרמת חיים גבוהה מאוד על ידי ההורים, אשר ביכולתם לספק להם את צורכיהם, לא פעם, אינם זוכים למזונות גבוהים להם הם ראויים, וזאת מאחר שבתי משפט אינם מקדמים את המזונות הגבוהים.

ילדים יהודים וילדים לזוגות מעורבים

כפי שמצוין בכתבה, אין אחידות בין התייחסות השופטים במחוזות שונים לפסיקת המזונות, ויש שופטים אשר מבקשים להתחשב אף בהכנסות האם לצורך השתתפות במזונות הילדים. יש להבין שהדין החל על ילדים יהודים שונה מהדין שחל על ילדים מעורבים, למשל לאב יהודי ולאם נוכריה. לילדים לבני זוג מעורבים, גובה המזונות וחלוקת המזונות בין ההורים ייקבע על פי שיעור יחסי של הכנסותיהם הפנויות של בני הזוג, היינו בית המשפט משווה בין הכנסות שני ההורים ומורה על שניהם להשתתף במזונותיהם באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות.

בכל הקשור למזונות ילדים יהודים, הרי שכאן חלה הפרשנות המסורתית: חבות אבסולוטית על האב לשאת בצרכים ההכרחיים של הילדים עד גיל 15. קיימים לא מעט שופטים אשר מנסים לקעקע את התפיסה רבת השנים הזו. אלו, מבקשים לתת ביטוי בפסיקותיהם ליכולתה של האם לצאת ולהשתכר ורואים בה כבעלת פוטנציאל השתכרות שאינו נופל מהאב. כתוצאה מכך אנו עדים ללא מעט מקרים שבהם שופטים מסוימים במחוזות מסוימים מכירים באותו כושר השתכרות של האם ואף מחילים עליה חובה להשתתף במזונות הילדים אף אם אלו מתחת לגיל 15. תוצאה זו מביאה לחוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט בהתבוננות על מזונות ילדים, כאשר שופטים מסוימים ישיתו על האב לשאת בעיקר מזונות הילדים ושופטים אחרים ישיתו על האב סכום נמוך יותר, תוך חיוב האם להשתתף במזונותיהם.

מתוך גלובס - הפערים המשמעותיים
מתוך גלובס – הפערים המשמעותיים

לא ניתן לבחור את המחוז ובוודאי לא את השופט

למרבה הצער (או המזל, תלוי את מי שואלים), לא ניתן לבחור את המחוז שבו יתקיים הדיון ובוודאי שלא את השופט שידון בסוגיה. קיימים כללים ספציפיים מאוד הקובעים את כללי הסמכות המקומית בה ניתן לתבוע תביעת מזונות. הכלל המקובל הוא שהסוגיה תידון באותו מחוז שבו היה מקום מושבם האחרון של התובעים או המשפחה. לכן, לא ניתן לבחור מחוז שהוא 'נוח יותר' מבחינתנו, ובוודאי שלא ניתן לבחור שופט שהוא 'נוח' בפסיקותיו באותו מחוז.

בהתייחס למזונות ילדים, מקובל לחשוב כי בתי המשפט למשפחה תמיד טובים יותר עבור הילדים. בית המשפט העליון נתן לאחרונה פסק דין ובו קבע שניתן לכרוך מזונות קטינים בתביעת גירושין. אלא שהלכה זו למעשה שונתה ובוטלה והמצב הישן חזר לקדמותו, לפיו מזונות ילדים הם תמיד בסמכות בית המשפט למשפחה – אלא אם הייתה הסכמה, וזאת במקרים חריגים.

התוצאה המעשית היא שלא ניתן לברר מזונות ילדים בבית הדין הרבני, ואולם באשר למזונות אישה, כאן המצב הוא אחר. קיימת סברה בציבור לפיה לאישה ראוי להקדים ולהגיש את תביעתה למזונות אישה בבית המשפט למשפחה, על מנת שלא תגיע לפתח הדיינים, שאז ייפסק לה סכום נמוך יותר. סברה זו לא תמיד נכונה, שכן לעתים ראוי וכדאי דווקא לפצל בין התביעות, וכך מזונות אישה יתבררו בפני בית הדין הרבני ואילו מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה. מדוע? מפני ששופט היושב בדין ורואה כי עליו לפסוק סכום אחד הן לאישה והן לילדים, הסכום שייפסק לילדים ייגרע בהכרח על חשבון האישה ולהיפך. לא כך הדבר כאשר יש פיצול בין שתי התביעות בשתי ערכאות שונות. לכן כדאי תמיד להתייעץ עם עו"ד בעל ניסיון בדיני משפחה בסוגיות אלה.

משרד עורך דין רן רייכמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות התקשרו:

לשיחה ראשונית ללא עלות וללא התחייבות התקשרו:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב בהקדם: