ENGAGEMENT

המושג מזונות הינו מושג רחב והוא כולל סוגים שונים של מזונות: מזונות ילדים, מזונות אישה, מזונות לאישה לא יהודיה ואפילו מזונות משקמים לידועה בציבור…
נתמקד עתה בשאלה מתי אישה זכאית למזונות מבעלה?

יש להבחין בין שני מקרים:

  • מקרה ראשון: כאשר מדובר בבני זוג יהודיים, היינו מזונות של אישה יהודיה מבעלה היהודי .
  • מקרה שני: כאשר מדובר בזוג מעורב ,היינו מזונות של אישה לא יהודיה מבעל יהודי .

אנו נעסוק במקרה הראשון, שהוא השכיח יותר – תביעת מזונות של אישה יהודיה מבעלה היהודי.

מזונות אישה – כללי: הערת אזהרה

דיני המשפחה נשלטים על ידי מיתוסים רבים הנפוצים בקרב הציבור. מיתוס שכיח ביותר גורס כי לאישה אסור לעולם להגיע להתדיין בביה"ד הרבני, זאת משום ש"ביה"ד תמיד לטובת הגבר" כך שתמיד ובכל עניין כדאי לה להגיש את תביעותיה לבית משפט לענייני משפחה, קל וחומר בעניין מזונות אישה. סברה זו בטעות יסודה!

הניסיון מלמד כי לא תמיד כדאי לאישה לנהל תביעת מזונות ילדים ומזונותיה שלה באותה ערכאה, דהיינו בבית המשפט לענייני משפחה. לעתים כדאי לה יותר (ולעתים לא) דווקא לפצל בין התביעות ולהגיש תביעת מזונות אישה דווקא בביה"ד הרבני ואילו את תביעת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה.

משרדנו פיתח כלים אבחונים המאפשרים לנו לבדל מקרה אחד ממשנהו ולהגיש את התביעות הנכונות והמתאימות בין הערכאות. זכרו! קיימת הזדמנות אחת בלבד, בשלב המקדמי של התיק, לקבוע איזו תביעה מוגשת ולאן , דבר אשר לו השלכות על כל תוצאות ההליך המשפטי ולכן כדאי שתיעזרו בכלים אשר צברנו ובשיטות המיוחדות שמשרדנו פיתח כדי לזהות את הערכאה בה נשיג עבורכם את התוצאות האופטימליות.

מקור החיוב בעל יהודי במזונות אשתו מקורו בעצם הנישואין, המטיל על הבעל חובות שונים כלפי האישה ביניהם החובה לזון את אשתו, היינו לשאת במזונותיה.

תוקף החיוב

מקור חיוב בעל יהודי במזונות אשתו מקורו בעצם הנישואין, המטילים על הבעל חובות שונות כלפי האישה, ביניהן החובה לזון את אשתו.
תוקף החיוב בתשלום מזונות אישה הינו עד הגט, אלא אם מתקיימות הנסיבות הקבועות בהלכה הפוטרות את הבעל מהחובה לשאת במזונות האישה (למשל במקרה בו האישה בוגדת) כפי שיפורטו להלן.
מדובר בחיוב מכוח ההלכה היהודית, כאשר הכנסת עיגנה חובה זו במסגרת החקיקה האזרחית מכוח הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט 1959 על העדכונים, התוספות והשינויים שנעשו בו ברבות השנים.

היקף החיוב

הכלל הוא שהאישה "עולה עימו ואינה יורדת", היינו האישה זכאית לרמת החיים אליה הורגלה ע"י בעלה בטרם פרץ הסכסוך ביניהם. לפיכך, תביעת מזונות אישה עניינה חיוב הבעל לאפשר לאשתו לשמור על רמת חיים זו. במסגרת שימור רמת החיים על הבעל לספק לאישה את כל צרכיה לרבות מדור, כלומר קורת גג, בין באמצעות תשלום שכר דירה ובין אם בדרך של נשיאה בעול תשלומי המשכנתא.
בתי המשפט למשפחה הכירו אפילו בחובת הבעל להמשיך ולאפשר לאשתו שימוש ברכב לרבות אחזקת הרכב כחלק מרמת החיים שעל הבעל להמשיך ולממן עבור אשתו.
עורך דין המנהל תביעות מזונות אישה צריך לוודא שתכלול כל סכום שלאישה זכות לדרוש מבעלה.

האם בכל מקרה זכאית האישה למזונות מבעלה?

התשובה לכך שלילית. חובת הבעל לזון את אשתו איננה אבסולוטית וקיימים שורה של מקרים בהם הבעל פטור ממזונות אשתו – ואלו הם:

"זנתה תחתיו"

אישה אשר בגדה בבעלה אינה זכאית לקבל מזונות אישה מבעלה. אין די בכך שהבעל טוען שהאישה בגדה בו, אלא עליו להביא ראיות לכך.

מהי רמת הראיות שעל הבעל להביא?

כיום, נוכח פסיקת בג"צ אשר ניתנה לאחרונה, בתי הדין מחויבים לקבל אך ורק ראיות כשרות, היינו ראיות אשר אינן עוברות על חוק הגנת הפרטיות. למשל, צילום שנילקח בסתר בו נראית האישה בתוך דירה כשהיא ערומה , ייחשב לפגיעה בפרטיותה דבר אשר יביא לפסילת הראיה.

לעומת זאת ראיות אשר נאספו וצולמו ברשות הציבור הינן ראיות כשרות. למשל – באם האישה צולמה מקיימת יחסי אישות עם גבר שאינו בעלה בחוף הים ….

ביה"ד מתמודד עם פסיקת בג"צ  ומסתפק כיום בראיות נסיבתיות ואינו עומד על צילום האקט עצמו. למשל – די אם יוכיח הבעל במסגרת תביעת מזונות כי אשתו, בהיותה אישה נשואה, נכנסה לדירה של גבר אחר בלילה, ושהתה עימו לבד בדירה עד הבוקר …

לבגידת האישה השלכות לא רק לגבי מזונות אישה אלא גם לגבי חלוקת הרכוש. הכלל בעבר היה כי אם הבעל הוכיח כי האישה זנתה תחתיו היא מפסידה את מזונותיה ואולם אין הדבר משפיע כלל ועיקר על זכותה למחצית הרכוש. הלכה זו שונתה ע"י ביה"ד הגדול אשר קבע כי אישה אשר הוכח כי זנתה, אינה זכאית למחצית מזכויותיו הסוציאליות של בעלה…

בג"צ לא נותר אדיש להחלטה זו של ביה"ד הגדול והפך ההחלטה בקבעו כי מכוח עקרון השוויון, אין בבגידה של האישה כדי לפגוע בזכויות ממוניות המגיעות לה מבעלה ובכל מקרה תהא זכאית למחצית הרכוש גם אם בגדה.

אלא שהמלחמה בין בתי הדין הרבניים לבג"צ לא באה לכלל סיום כאשר נכנס גם בית המחוקקים (הכנסת) לעובי הקורה וביום 12.11.08 תיקן את חוק יחסי ממון. במסגרת התיקון הרחיבה למעשה הכנסת את סמכותו של ביה"ד דבר המקנה לביה"ד כיום ,יותר מתמיד, שיקול דעת רחב ביותר שלא לחלק את הרכוש בחלקים שווים בין בני הזוג וזאת בנסיבות מיוחדות, עקרון תום הלב וכיוצא באלה. אנו חוזרים למצב שהיה טרם פסיקת בג"צ שבו למעשה לביה"ד פתוחה הדרך לשלול מאישה אשר בגדה חלק  מזכויותיה ברכוש שצבר בעלה במהלך החיים המשותפים…

מצב זה מגביר עוד יותר את בהילות מרוץ הסמכויות ומהווה טעם נוסף מדוע ישנן נסיבות בהן על האישה להיזהר שהבעל לא יקדים אותה ולא יכרוך את ענייני הרכוש בביה"ד הרבני.

מעשה כיעור

אין חובה להוכיח כי האישה בגדה בבעלה ,היינו כי קיימה יחסי מין מלאים עם גבר אחר על מנת לשלול ממנה מזונותיה. די אם הבעל יוכיח כי האישה עשתה מעשה שנקרא עפ"י ההלכה "מעשה כיעור", היינו התנהגות אשר אינה הולמת אישה נשואה על מנת שהאישה לא תוכל, במסגרת תביעת מזונות, לחייב את בעלה לשלם לה מזונות אישה. כך למשל כאשר האישה נצפית כשהיא הולכת יד ביד עם גבר אחר, מתנשקת ומתגפפת עמו, די בכך כדי לקבוע כי עשתה מעשה כיעור ובכך תפסיד מזונותיה.

צרו קשר עם המשרד

[recaptcha]

אישה מורדת

הכלל בהלכה היהודית הינו כי אחת החובות של אישה כלפי בעלה, הוא לקיים יחסי אישות עימו. אישה המסרבת או בכל דרך אחרת מפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה הינה בבחינת אישה מורדת. יחד עם זאת, לא בכל מקרה בו האישה הפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה היא תיחשב למורדת.

אישה עשויה לטעון כי מאסה בבעלה ולפיכך אינה מסוגלת לקיים עימו יחסי אישות, ביה"ד הרבני יברר אם יש לה אמתלא מבוררת, כלומר סיבה מוצדקת למאיסתה בבעלה.

ביה"ד יבדוק מה המניע לאותה מאיסה – האם היא טמונה בהתנהגות הבעל או בהתנהגות האישה. אם המניע למאיסת האישה אשר הפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה טמון בהתנהגות הבעל (למשל חוסר היגיינה של הבעל, ריח רע מהפה, אימפוטנציה וכד') לא תיחשב האישה למורדת. באם המניע טמון אצל האישה (למשל פשוט כי הפסיקה לאהוב את בעלה או אינה נמשכת אליו יותר), לא ייחשב הדבר כסיבה מוצדקת, האישה תיחשב כמורדת ואם תגיש תביעת מזונות לחייב בעלה לשלם לה מזונות אישה, דינה של זו להידחות.

אישה ש"אינה עימו"

אישה אשר עזבה את הבית ואת בעלה ללא סיבה מוצדקת עלולה להפסיד זכותה לקבל מזונות אישה . למשל כאשר אישה החליטה כרעם ביום בהיר לעזוב את בעלה ועברה להתגורר בבית הוריה…
על האישה להראות טעם לעזיבתה ובשלב הראשון די באם תראה טעם "קל כנוצה" לעזיבתה. איומים של הבעל, ראיות לאפשרות כי יפגע בה, צו הגנה או צו הרחקה כנגד הבעל, על מנת שיהווה טעם מספק לעזיבתה את הבית.

לא מעט נשים, פועלות מתוך מחשבה "חילונית הגיונית" לפיה "אני אראה לו מה זה, עד שהוא לא יתחנן אני לא חוזרת, איפה הוא ימצא עוד משרתת כמוני שמבשלת לו ומכבסת לו…", מחשבה זו אולי מוצדקת מוסרית אבל שגויה משפטית, ואל לאישה להיחפז ולנהוג בפזיזות כי מעשה כזה עלול להביא לאבדן האפשרות להגיש תביעת מזונות אשר תחייב את הבעל לשלם לה מזונות אישה. אי לכך ראוי שהאישה תשקול את צעדיה במסגרת אסטרטגיה כוללת ובליווי צמוד של עורך דין לענייני משפחה (וכך אף הבעל).

אישה עובדת

הכלל בהלכה הוא ש"מזונותיה תחת מעשה ידיה", היינו, אישה אשר עובדת אינה זכאית למזונות, שכן ההנחה כי השתכרותה מהווה את מזונותיה ויש בכוחה של האישה לכלכל את עצמה. אולם לא תמיד יהיה הדבר כך, יהיו מקרים שגם באם האישה עובדת בכל זאת ביהמ"ש או ביה"ד יפסוק לה, במסגרת תביעת מזונות, השלמת מזונות, זאת כאשר האישה תוכיח כי רמת החיים אשר סופקה לה ע"י בעלה עולה באופן ניכר על זו שניתן לממן ממשכורתה בלבד וזו היוותה מעין "דמי כיס". במקרה מסוג זה עשוי ביהמ"ש או ביה"ד לחייב את הבעל לשלם לאשתו השלמה להכנסתה בדמות מזונות אישה בגובה המאשפר לה לשמור על רמת החיים לה הרגיל אותה.

הכלל הוא כי אין חובה על האישה לצאת ולעבוד ובית המשפט איננו יכול לחייבה לעשות כן –  אולם ככל שהדבר נוגע לאישה אשר עבדה במהלך ההליכים המשפטיים או בסמוך אליהם, ולצורך תביעת מזונות חדלה לעבוד, קיימת שורה של מקרים בהם ביהמ"ש קבע כי התנהגות מעין זו נגועה בחוסר תום לב ולכן יש לשלול זכות האישה לקבל מזונות אישה מבעלה.

רוח חדשה מביהמ"ש העליון: אישה תהא זכאית למזונות אישה מכוח הדין האזרחי אף לאחר הגט

לאחרונה ניתן פס"ד ע"י ביהמ"ש העליון פסה"ד תקדימי (בע"מ 3151/14) היוצר מהפך בתחום דיני המשפחה. ביהמ"ש העליון קבע כי המצב המשפטי בו אישה מפסיקה לקבל תמיכה כלכלית מבעלה אך בשל הגט הוא לא טבעי ויוצרת אי סימטריה וחוסר שוויון מהותי בין הצדדים.

התוצאה: ביהמ"ש קבע כי כאשר מוכח תלות כלכלית ברורה של האישה בבעלה וקיימים פערי השתכרות ממשיים בין הצדדים, לא מן הנמנע כי באותם מקרים מתאימים, מכוח הדינים האזרחיים ועקרון תום הלב, ביהמ"ש ימשיך לחייב את הבעל במזונות אישה אף לאחר הגט.
עד מתי? ביהמ"ש קובע כי באופן עקרוני אין מניעה כי התמיכה תהיה עד שיבוצע האיזון הרכושי בפועל בין הצדדים ובכך "יתוקן" אי השוויון בין הצדדים, ואולם כל מקרה לנסיבותיו.

הלכה תקדימית זו משמעותה עליית מדרגה של מרוץ הסמכויות שכן בתי הדין הרבניים לא יפסקו מזונות אזרחיים לאישה לאחר הגט בעוד שבתי משפט למשפחה, במקרים מתאימים של פערי השתכרות בין הבעל לאישה, יהיו רשאים לעשות שימוש בתקדים זה על מנת להאריך את המשך החיוב במזונות אישה.

עורך דין משפחה רן רייכמן – ניסיון של אלפי תיקים ולקוחות – 03-7524213

מזונות אישה
5 (100%) 1 vote