מזונות

מזונות הם תשלום שחל במשפחות שבהן שני בני הזוג נפרדו. במסגרת תשלום זה, חייב אחד מבני הזוג (לרוב מדובר בגבר) להשתתף בכלכלת הילדים הנמצאים אצל בן הזוג האחר, ולעתים גם בהשתתפות בכלכלת בן הזוג האחר. החבות בתשלום מזונות חלה עקב גירושין, פרידה הקודמת לגירושין וגם כאשר בני הזוג אינם נשואים, אך הם הורים לילדים משותפים.

לרוב אנו שומעים על שני סוגים של תשלום מזונות – מזונות ילדים ומזונות אישה, והם המוכרים וה'קלאסיים' יותר, אך בתחום המזונות ישנם תשלומים מסוגים אחרים.

• מזונות אישה – הבסיס המשפטי לתשלום מזונות לאישה, כאשר עסקינן בבני זוג יהודיים הינה הלכה היהודית. כאשר מדובר בביני זוג מעורבים, אשר לא חל עליהם דין אישי אחד, אזי החבות למזונות אישה הינו מכוח החוק לתיקון דיני משפחה מזונות.כלל ביחס לבני זוג יהודים תוקף החיוב במזונות אישה הוא עד הגט, אלא אם ישנו פטור ממזונות לבעל במקרים מסוימים השוללים מהאישה מזונות (למשל: בגידה שלה). באשר לגובה החיוב במזונות, אופן כללי, האישה זכאית לרמת החיים אליה הורגלה על ידי הבעל, לפני שהתגלה הסכסוך ביניהם. בכל מקרה, חובת הבעל לזון את אשתו איננה אבסולוטית. לאחרונה נשמעה אמירה שונה וחדשה מפי ביהמ"ש העליון ע"י כבוד השופטת דפנה ברק ארז, לפיה אין מניעה כי מזונות אישה, ישולמו לאישה אף לאחר הגט, ובמנותק ממנו וזאת עד לאחר ביצוע האיזון הרכושי. תכלית המזונות במקרה זה היא לאפשר יכולת קיום לאישה עד לקבלת חלקה ברכוש המשותף במסגרת איזון המשאבים.
• מזונות ילדים – בדיוק כפי שמבדילים בין שני סוגי מזונות אישה, כך גם בתחום מזונות ילדים: ההבחנה היא בין מזונות לילדים שנולדו להורים יהודיים ומזונות לילדים שנולדו להורים שאחד מהם לא יהודי. על ילדים 'מעורבים' חל החוק האזרחי שקובע יותר שוויוניות בנטל הנשיאה במזונות בין ההורים. על ילדים להורים יהודיים חל החיוב על פי ההלכה היהודית. ישנם דינים רבים בתחום זה, לדוגמה: עד גיל 15 על האב שילדיו במשמורת האם בלבד לזון את ילדיו באופן בלעדי בעניין צורכיהם ההכרחיים ומעבר לכך החיוב הוא מדין צדקה, עד גיל 18.לאחרונה (יולי 2017) נפסק על ידי בית המשפט העליון שבמקרה של משמורת משותפת על ילדים בני 6-15 ושכר זהה או דומה של האם והאב – לא ישולמו דמי מזונות כלל, וההורים יישאו בנטל הכלכלי של גידול הילדים שווה בשווה – פסיקה אשר רואה את השוויוניות לנגד עיניה ואינה עולה בקנה אחד עם אופן קביעת תשלום המזונות על פי ההלכה היהודית.

הסמכות לדון במזונות קטינים – אף לביה"ד הרבני

בעבר גישת ביהמ"ש העליון היתה כי ביה"ד הרבניים לעולם אינם יכולים לדון במזונות קטינים, ולפיכך עניין זה אינו נמנה ב"מירוץ הסמכויות". כפועל יוצא מכך, לאישה לא היה חשש כי הבעל יוכל להקדים הגשת מזונות הקטינים לתביעתו לגירושין, ובכך להפקיד הסמכות בענייני מזונות הקטינים לביהמ"ש.

לאחרונה בשורה של פסקי דין שניתנו ע"י ביהמ"ש נאמרה אמרה המבטאת גישה שונה, לפיה אין מניעה כי ביה"ד ידונו במזונות קטינים שנכרכו כדין לתביעה שהוגשה מטעם האב לגירושין.
נוכח השינוי בגישת ביהמ"ש העליון כמוסבר לעיל, החלו ביה"ד הרבניים ליטול את הסמכות לדון במזונות קטינים, ובשורה ארוכה של פס"ד הלכה ונשכחה התפיסה ע"י ביה"ד כי לביה"ד הרבני סמכות לדון במזונות קטינים שנכרכו ע"י אב כדין לתביעת גירושין.

התוצאה: ביה"ד נוטלים היום הסמכות לדון במזונות קטינים. מצב זה הגביר עוד יותר את " מרוץ הסמכויות" בין ביהמ"ש לביה"ד הרבניים. כאשר האם תמהר עתה עוד יותר לפתוח תביעותיה בביהמ"ש לענייני משפחה מתוך חשש כי הבעל יקדים אותה, ונקנה סמכות לדון במזונות הקטינים לביה"ד הרבני.

סוגי תשלומים נוספים עליהם תוכלו לקרוא כאן

• מזונות זמניים – זהו שלב ביניים בעתירה למזונות. בשלב זה מבקש בית המשפט להעריך את כושר ההשתכרות של הצדדים ולאמוד את גודל המצוקה שבה נמצאים המבקשים.
• מזונות משקמים לידועה בציבור – במציאות הנוכחית ישנם זוגות רבים שבוחרים לא להינשא, אך לקיים אורח חיים משותף זה עם זו. זוגות אלו נקראים 'ידועים בציבור'. מעמדה של האישה הידועה בציבור אינו נופל כיום ממעמדה של אישה נשואה כדת משה וישראל והיא אף זכאית לקבלת מזונות זמניים משקמים לתקופה מסוימת לאחר הפירוד.
• דרישה להוצאות העבר – מכיוון שדמי המזונות נפסקים מהגשת התביעה ולא לפני כן, עולה השאלה מה באשר להוצאות של האם לבדה בגיל צורכי הקטינים. לכן, ישנם מקרים בהם נשים תובעות את הוצאות העבר מבן הזוג.

כשם שיש להבחין לעניין מזונות אישה בין מזונות לאישה יהודיה לבין מזונות לאישה שאינה יהודייה, כך יש אבחנה גם בעניין מזונות הילדים. מקור החיוב של אב במזונות ילדיו הנו ההלכה היהודית.

מקובל לחשוב שחובת המזונות בין בני זוג מתייחסת לבני זוג נשואים בלבד, שכן חובת המזונות בכלל הנה חובה הנובעת מהדין האישי הקובע כי אישה נשואה זכאית למזונות מבעלה. אולם לא כך הדבר.

תוקף החיוב במזונות האישה הנו עד הגט, אלא באם מתקיימות הנסיבות הקבועות בהלכה הפוטרות את הבעל מהחובה לשאת במזונות האישה (למשל במקרה בו האישה בוגדת) כפי שיפורטו להלן.

שלב המזונות הזמניים הוא שלב ביניים בעתירה למזונות, בו מנסה ביהמ"ש לאמוד את השתכרות הצדדים ומבקש לעמוד על גודל המצוקה בה נמצאים אותה שעה המבקשים = הזכאים למזונות.

הכלל הוא כי החזר הוצאות העבר של הקטינים, הנה עילתה של האם בלבד ושל ילדיהם הקטינים של הצדדים הגם שהוצאות אלו שימשו אותם. לכן, לא יתבקש סעד של מזונות העבר במסגרת תביעה עצמאית של הילדים למזונותיהם אף אם הוגשה התביעה בשמם על ידי האם.