האם נגד משמורת משותפת, האב קיבל משמורת בלעדית

האם נגד משמורת משותפת, האב קיבל משמורת בלעדית – לאחרונה נדון בבית המשפט המחוזי נושא מורכב בכל הנוגע לסוגיית המשמורת בין גבר ואישה, הורים לשלושה קטינים בין הגילאים 4 ל-8. תחילת המקרה לפני מספר חודשים, אז בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל תביעה של האב וקבע לו משמורת זמנית לשנה על הקטינים. בית המשפט ניסה להביא את הורי הילדים להסכמה על משמורת משותפת, אך האישה טרפדה זאת ודרשה משמורת בלעדית. השופטת נדרשה להכרעה – ובהמלצת שירותי הרווחה לאור הזנחת הילדים וסירוב האם לשתף פעולה עם גורמי חינוך – היא העדיפה את האב כהורה המשמורן.

עורך דין גירושין רן רייכמן האם ערערה לבית המשפט המחוזי וטענה שהאב הציג אותה כמתעללת וכמזניחה כדי לבטל את המזונות שנפסקו לו. האישה טענה כי בית המשפט למשפחה הטיל את המשמורת על האב מבלי לבדוק את מצבו הכלכלי או את מסוגלותו ההורית. עוד נטען על ידי האם שהאב היה אלים כלפיה, צילם אותה, עקב אחריה והגיש תלונות שווא נגדה.

מעדותה של פקידת הסעד בבית המשפט המחוזי, נטען שהילדים שמצויים במשמורת אצל האב הפכו לרגועים ונעשה סדר בחייהם. גם בשירותי הרווחה התרשמו לטובה ממצב הילדים. בית המשפט קבע שהאם לא מסוכנת לילדים, אך היא שללה אופציה של משמורת משותפת ולכן אין ברירה אלא להכריע, לכן הילדים נמצאים במשמורת האב. השופט ציין כי הילדים אינם אמורים להיות כחפצים המועברים מיד ליד, ולכן העדיף את טובתם והשאיר אותם אצל אביהם.

כאשר יש הסכמה על משמורת משותפת

כאשר אחד ההורים חפץ במשמורת משותפת על הקטינים, יכול ההורה האחר להסכים, שאז בית המשפט על פי רוב ובהיעדר נסיבות מיוחדות להתנגד לכך, מאשר את הסכמת הצדדים. זאת ועוד: כשקיימת הסכמה בין ההורים לחלוק משמורת משותפת, לא עולה כלל שאלת המסוגלות ההורית, שכן הסכמת ההורים לחלוק את המשמורת המשותפת מקפלת בתוכה את ההנחה שכל אחד מההורים מכיר ביכולותיו ההוריות של ההורה האחר.

מה קורה כשאחד ההורים מתנגד?

ואולם, שונה הדבר כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים ואין מפגש רצונות בין שני ההורים, כלומר ההורה המשמורן מתנגד לבקשת ההורה האחר לחלוק עמו משמורת משותפת על הקטינים. במקרה זה, בית המשפט בוחן את עמדת שני הצדדים: הן את רצון ההורה העותר למשמורת משותפת והן את טעמי ההתנגדות של ההורה האחר המחזיק בקטינים.

בית המשפט בוחן באופן אובייקטיבי אם העילה של ההורה העותר למשמורת משותפת הנה עילה אמיתית אשר הוגשה בתום לב מתוך רצון כן ואמיתי ליטול אחריות ושותפות גורל בגידול הילדים, אל מול התנגדות ההורה המשמורן – ואם ההתנגדות הוגשה ממניעים זרים. בית המשפט בודק למשל את המניע של ההורה, למשל האב, אם הדבר נובע ממניע כלכלי כדי להפחית את המזונות, ומאידך את התנגדות האם למשל, ואם התנגדותה היא מתוך רצון לשמר את גובה המזונות.

טובת הילדים מעל לכל

בכל מקרה, אין הורה יכול לכפות על הורה אחר להסכים למשמורת משותפת ואין חובה על הורה אחד להסכים לדרישת ההורה האחר. ראוי, לטובת הצדדים, להגיע להסכמות בעניין זה כדי לא להכניס את המערכת המשפחתית להסלמה. אולם בכל מקרה יהיה נכון לשים כעיקרון על את טובת הילדים, כפי שנעשה במקרה זה.

משרד עורך דין רן רייכנמן

פירמת עורכי הדין רן רייכמן נחשבת למובילה בתחום דיני המשפחה, גירושין, צוואות, ירושות ועיזבון. לעורך דין רן רייכמן ולצוות המשרד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בערכאות השונות.

זמינים בשבילך 24/7

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאירו פרטים:

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות התקשרו

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

We’d love to hear from you

נלחם עבורך ועבור הזכויות שלך כל הדרך אל הניצחון!

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם העורך דין המוביל בישראל חייגו:

זמינים בשבילך 24/7

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם