כאשר מי מבני הזוג חפץ להתגרש ואילו הצד האחר אינו מעוניין בגירושין – אין הסכמה בין הצדדים לגירושין. במקרה זה, על בן הזוג החפץ בגירושין, להוכיח כי קיימת לו עילת גירושין המוכרת בדיני ישראל ובהלכה היהודית כנגד הצד האחר.
בהתאם להלכת בתי הדין הרבניים, עילות של "חוסר התאמה" או מאיסה סתמית אחד בשני , אינן מהוות עילות גירושין מספקות לפיהן אחד מבני הזוג יחוייב במתן גט למשנהו.
בתי הדין הרבניים הן הערכאות להן הסמכות הבלעדית לדון בנושא נישואין וגירושין של בני זוג יהודים.
עילות הגירושין המוכרות בדין העברי כאשר הבעל רוצה להתגרש
נהוג לחלק את עילות הגירושין לשתיים:
עילות גירושין אובייקטיביות: מצב ממנו נפגע אחד מבני הזוג.
- במידה והתגלה כי לאישה מומים שונים ומחלות ,כגון מחלת נפש אשר התפרצה בעקבות הריון ולידה ,או פגם באיבר מינה- עילה זו תבוסס רק במידה והבעל לא ידע אודות מומים אלו טרם הנישואין.
- במידה ו- 10 שנים מיום הנישואין, האישה לא ילדה ילדים כתוצאה מעקרותה.
עילות גירושין סובייקטיביות: מצב הנובע מהתנהגותו של בן זוג.
- כאשר האישה גוררת את בעלה לעבור על דת משה. דבר זה יכול להתבטא למשל, כאשר היא מקיימת איתו יחסים בתקופת נידה או מאכילה אותו באוכל לא כשר ללא ידיעתו וכד'. יוער כי בעל אשר אינו שומר כשרות לא יוכל לעשות שימוש בעילה זו.
- כאשר האישה עוברת על הדת היהודית, למשל: נוהגת בפריצות, מעליבה או מקללת את הבעל. יודגש, כי אין די במעשים בודדים כדי לבסס עילת גירושין מספקת, אלא אם כן המדובר בהתנהגות מתמשכת מתוך כוונה רעה.
- כאשר האישה קיימה יחסי מין עם גבר אחר חוץ מבעלה -קרי, זנתה תחת בעלה. במקרה כזה האישה אסורה על בעלה ועל בועלה והיא מפסידה בהליך הגירושין את כתובתה, את תוספת כתובתה וכן את זכאותה – אם הייתה כזו, למזונות מבעלה. יודגש כי עילה זו, מצריכה הוכחות מוצקות.
- מעשה כיעור של האישה – אין צורך להוכיח בגידה פיסית של האישה. ביה"ד מסתפק אף במעשה כיעור של האישה על מנת לבסס כנגדה עילת גירושין. מעשה כיעור= התנהגות מינית לא נאותה של האישה. למשל, כאשר רואים כי אישה הסתגרה לבד עם גבר זר בחדר ולא יצאו מהחדר כמה שעות וכד'.
