צוואות וכן דיני ירושות נוגעות לכל אחד ואחת ממכם בדרך ישירה או עקיפה, מהסיבה הפשוטה שכל האנשים בשלב כזה או אחר, לצערנו הרב, מסיימים את חייהם. דיני ירושות מסדירים את האופן שבו אנשים מעבירים הלאה את הרכוש שלהם לאחר מותם. ירושה נעשית על פי חוק הירושה וצוואה מאפשרת לאדם לקבוע מי יירש אותו לאחר מותו, ובאיזה אופן. בשל חשיבות העניין, טוב תעשו אם תקראו את המאמר הזה למן ראשיתו ועד לסיומו, וכך תיחשפו למידע רב על – דיני ירושות.
מה הם חוקי דיני ירושות במדינת ישראל?
במדינת ישראל חוק דיני ירושות מהווה את אבן היסוד של כל עיזבון או דיני ירושה. דיני ירושות נלמדים מתקנות הירושה, מבית המשפט העליון, מפסיקות בתי המשפט לענייני משפחה, כמו גם מבתי משפט מחוזי. דיני ירושות בכל מיני מדינות לא זהים, אפשר למצוא את ההבדלים בעניין חלוקה של ירושה בלי כל צוואה. יש הבדלים בין דיני ירושות בארצות הברית לבין אלו שבצרפת, וכמובן במדינת ישראל, ואלו הם ההבדלים בסדר ממש רנדומלי –
- מס ירושה במדינת ישראל – חרף העובדה שהיו פעם דיבורים על החלת מס ירושה, נכון להיום אין בכלל בארץ מס ירושה. מאידך, במדינות רבות שמעבר לים, כמו לדוגמה – בצרפת, או לחלופין בארצות הברית, יש מס עיזבון. על פי רוב, אבל לא תמיד, מס ירושה הולך יד ביד עם מס מתנה, וזאת על מנת למנוע תכנון מס של מענק מתנה בחיים, בשביל שלא לשלם מס ירושה.
- החופש לצוות – דיני ירושות במדינת ישראל קובעים שאנשים יכולים לצוות את הירושה שלהם למי שהם חפצים בכך, ויש לאותם אנשים את החופש המוחלט לכך, חוץ מנושא מזונות מהעיזבון. לעומת זאת, דיני ירושות בחלק מהמדינות שעל פני הגלובוס, כדוגמת – חוק הירושה בצרפת, לא מאפשר לנשל לחלוטין את היורש הטבעי.
מי הינם היורשים על פי חוקי דיני ירושות?
כדאי שתדעו, כי על פי דיני ירושות, היורשים החוקיים הם קרובי המשפחה שהכי קרובים למת ומסודרים בחוק הירושה בהתאם לסדר היררכי, כלהלן – קרובי משפחה אחרים, לרבות – בני דודים, אחים, וכולי; בני הזוג של המת, כולל ידועים בציבור, כל עוד שהם לא נישאו שוב; הצאצאים של מי שהלך לעולמו; הורי הנפטר. היורשים יכולים להיות גם קרובי משפחה שעוד לא נולדו, כל עוד שהם נולדו בטווח של שלוש מאות ימים מעת פטירתו של אדם. אם אין למת כל בן משפחה שיכול להיות היורש שלו, העיזבון של הנפטר יועבר לידיו של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. על פי דיני ירושות מחלקים את הירושה באופן מסובך ותלוי בכל מיני גורמים. כדי לממש את רצון המת בצורה מלאה, יש לערוך צוואה תקפה, אשר תממש את רצון הנפטר בצורה מלאה.
איזה מושגים כדאי שתכירו בנושא של דיני ירושות?
ואלו הם המושגים אשר כדאי שתכירו בנושא של דיני ירושות –
- הרשם לענייני ירושות – הינו בעל הסמכות על פי חוק לשם טיפול בענייני עיזבונות, ירושות או צוואות, בעוד שהוא אחראי על תפקידים כגון אלו – אישור הסכמי יורשים, מתן צו ירושה, מינוי מנהל עיזבון, מתן צו קיום צוואה, וכיוצא בזאת. הרשם צריך לפרסם בקשות למתן צו קיום צוואה, או למתן צו קיום ירושה בעיתונות היומית, וזאת על מנת לאפשר הגשת התנגדות לצוואה. התנגדות לצוואה תוגש לרשם לענייני ירושות, אשר יעביר את ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.
- ירושה – מדובר אודות העברה של הזכויות הכלכליות או הרכוש של פלוני אלמוני לנותרים אחרים לאחר פטירתו. הנכסים הינם הירושה של המת והנותרים אחריו הינם למעשה היורשים. הירושה תעבור ליורשים רק לאחר פטירתו של המצווה והם יהפכו לבעלים החוקיים של נכסי המוריש, זאת על פי חוק דיני ירושות במדינת ישראל. על מנת לממש את הירושה, קרובי הנפטר צריכים להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושות.
- עיזבון – כאשר אדם הולך לעולמו וכלה בגמר תהליכי ההורשה מכונה הרכוש של המת עיזבון, אשר הוא כלל החובות, הזכויות או הנכסים אשר שייכים לאדם בזמן פטירתו, וכוללים בין היתר כגון – נכסים, חפצים אישיים, כספים, וכיוצא בזה. בהתאם לחוק הירושה פוליסת ביטוח, קופת תגמולים או זכויות בקרן פנסיה – לא כלולים במסגרת העיזבון.
- ירושה על פי דין – בתרחישים אשר בהם מישהו הולך לעולמו ואינו השאיר אחריו צוואה, החוק קובע מי יירש את נכסי הנפטר ואיך. הירושה תיקבע באמצעות הליך משפטי אשר בו ייבדקו קיומם של קרובי משפחה שיכולים להיות יורשים, ואף מה היא רמת הקרבה שלהם למי שהלך לעולמו. היורשים אשר קבועים על פי חוק הינם – בן הזוג של המצווה והילדים שלו, ילדי המצווה והצאצאים שלו, ההורים של המצווה והצאצאים שלהם, באם לנפטר אין בן זוג או קרובי משפחה, המדינה תירש את העיזבון שלו.
- התנגדות לצו קיום צוואה – עסקינן אודות הליך משפטי אשר נועד להביא לכדי פסילה של הצוואה או חלקים מסוימים מהצוואה. אפשר להגיש התנגדות לצו קיום צוואה מכל מיני סיבות, כמו למשל – תרמית על המוריש, השפעה בלתי הוגנת של הזוכה, טעות בשיקולים של המוריש, הפעלת לחץ, או איומים, וכיוצא בכך. את ההתנגדות לצו קיום צוואה צריך להגיש לרשם לענייני ירושות תוך שבועיים מרגע פרסום הבקשה לצו קיום צוואה בעיתונות היומית, והוא לא דן בהיבט זה אלא מעביר אותו לבית המשפט לענייני ירושות לשם ניהול תקין של ההליך המשפטי.
- צו ירושה – בתרחיש של מישהו שמת ולא השאיר אחריו צוואה, היורשים שלו עשויים להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושות, כאשר צו זה מהווה סוג של הצהרה על דבר מות הנפטר, החלק שלהם בעיזבון נקבע בהתאם לחוק דיני ירושות, מועד הפטירה, זכויותיהם של היורשים, מקום הפטירה, או זהות היורשים. עם צו הירושה עשויים היורשים לגשת לכל מוסד אשר מנהל רישום, כמו לדוגמה – משרד הרישוי, לשכת רישום המקרקעין, בנק, וכולי, על מנת לקבל את החלק שלהם בעיזבון, כאשר פורט בצו הירושה.
- צו קיום צוואה – באם מי שהלך לעולמו השאיר אחריו צוואה, נדרש צורך משפטי להכריז על תוקף הצוואה. הבקשה למתן צו קיום צוואה תוגש לרשם לענייני ירושות ובה יפורטו פרטי הצוואה, זהות המצווה, קיומם של צוואות אחרות, או הזהות של היורשים. לבקשה זאת צריך לצרף תעודת פטירה ואף תצהיר אשר יאמת את העובדות שבבקשה. בסוף התהליך ובאם לא תתגלה התנגדות לצוואה, יקבלו היורשים צו אשר יעיד על התוקף של הצוואה ועל הנכונות של הצוואה.
לסיכום
רצון אחרון תמצא מצבים שבהם שכירת עורכי הדין שלנו פנטסטי לערוך את הצוואה בשמכם תהיה האלטרנטיבה הכי פחות מסוכנת. עליכם לשכור את שירותי עורכי הדין המנוסים שלנו אם יש לכם נכסים גדולים אם כבר התחתנתם מחדש, אם יש לכם ילדים צעירים או מערכת יחסים חד מינית, אם יש לכם עסק קטן או שיש לכם נכסים בשווי רב, או גם אם אתם מאמינים שרצונותיכם יעורערו. על כן, מומלץ שתצרו קשר עכשיו עם צוות עורכי הדין שלנו כיוון שאנחנו מתמחים בתחום דיני ירושות.
